#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פו. מדוע זבל""א וזבל""א וכו'. ועל דעת מי נבחר הדיין השלישי? "	"מתוך שזה בורר לו דיין אחד וזה בורר לו דיין אחד ושניהם בוחרים להם עוד אחד יצא הדין לאמיתו. ופירשו רש""י ותוס' שיצייתו בעלי הדינים שסבר החייב הרי אני בעצמי ביררתי האחד ואם היה יכול להפך בזכותי היה מהפך. ועוד הדיינים בעצמם דעתם נוחה להפך בזכות שניהם מפני ששניהם ביררום <sup>לו</sup>. לדעת חכמים רק על דעת הדיינים ולר' מאיר גם על דעת בעלי הדינים <sup>לז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>לו.  פירש הר""ן שאם האחד יברור כל השלשה דיינים אע""פ שיסכים חבירו אח""כ אפשר שיהיה דעת הדיינים נוטה אחריו בשביל שכבדם שביררם לדונו, או אפשר שחבירו בעל דינו אע""פ שהסכים אח""כ בברירתם היה מפני הבושת שלא רצה לפסלם, אבל מ""מ יחשוב בעצמו שזה שביררם יהיה לו קצת הטייה שיהפכו בזכותו יותר מבזכותו, אבל אין לומר שיהיה הדיין שבירר לו מהפך בזכותו יותר מזכות חבירו לפי ששניהם צריכים לעמוד ביושר לשניהם, או אפשר לומר שהדברים כמשמעם שזה שבירר התובע יהפך כל זכותו במה שאפשר וזה שבירר הנתבע יהפך כל זכות שיכול לנתבע וילחמו ביניהם, וכל אחד ואחד יודה לחבירו האמת, ושאם האחד יתקע עצמו בסברתו יבוא השלישי ויכריע ביניהם.
<br>לז.  כתב הר""ן שי""א שלאו דוקא כשבוררים את הדיין השלישי הוא דבעינן דעת שני הדיינים, אלא אפילו כשכל אחד בורר לו דיין אחד צריך להודיע לכל דיין פלוני יהיה עמך בדין ושיסכימו שני הדינים בכך, וי""א שדוקא כשבוררים את הדיין השלישי צריך את דעת שני הדיינים משום כיסופא דשלישי אם לא ירצו השנים לדון עמו, אבל כשזבל""א וזבל""א א""צ דעת שני הדיינים שאם לא יסכים האחד לדון עם האחר לית ליה כיסופא לחד טפי מחבריה, וקמא עיקר.</span>"	סנהדרין כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פז. אלו שלשה דברים היו נקיי הדעת שבירושלים עושין? 	"לא היו חותמים על השטר אא""כ יודעים מי חותם עמהם ולא היו יושבים בדין אא""כ יודעים מי יושב עמהם ולא היו נכנסים בסעודה אא""כ יודעים מי מיסב עמהם."	סנהדרין כג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פח. לרבי מאיר זה פוסל דיינו של זה. כל כמיניה דפסיל דייני? 	"לרבי יוחנן בערכאות שבסוריא שלא היו בקיאים בדין תורה הלכך יכול לעכב שלא ידון לפניו. לרבין אמר רבי יוחנן מיירי שבעל דין [ואחד עמו, מהרש""א] פסלו הדיינים והעדים ונמצאו דבריו אמת על העדים ומיגו דפסלי עדים פסלי נמי דייני."	סנהדרין כג. -כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פט. לרבי מאיר זה פוסל עדיו של זה. איך מדובר ומדוע יכול לפסול?<br>	"לריש לקיש מיירי שקיבל עד אחד כשנים וחזר בו, ולר""מ יכול לחזור בו דומיא דנאמן עלי אבא שיכול לחזור בו. והגמ' הקשתה על דבריו.<br>לרבי אלעזר בבא הוא ואחר לפוסלן בפגם משפחה, ור' מאיר סבר שאינו פסול מדין נוגע בעדות כיון שהוא מעיד על המשפחה והעד ממילא נפסל.<br>לרב דימי אמר רבי יוחנן לל""ק דרש""י מיירי שאמר בעל דין בפנינו יש לי שתי כיתי עדים בדבר זה, הביא כת ראשונה ועמד הלוה ואחר ואמרו פסולים הן, ר""מ סבר צריך לברר דבריו ואם הביא כת אחרת כשירה אע""פ שראשונה נפסלה הרי בירר דבריו שאמר להביאם והביא ולכן לא הוי נוגע לגבי הכת הראשונה. לל""ב דרש""י ר""מ סבר א""צ לברר וזה שאמר להביא שתי כתי עדים והביאם והאחת נפסלת אין בכך כלום שא""צ לברר דבריו ודיו בכת אחת הכשרים ולכן לא הוי נוגע לגבי הכת הראשונה.<br>לרבין אמר רבי יוחנן מיירי שיש שני כתי עדים והבעל דין פסל את הדיינים והעדים ונמצאו דבריו אמת על הדיינים, דמיגו דפסלי דיינים יפסלו גם העדים."	סנהדרין כג. - כד.		
